בית המשפט מכריע בהתחשבנות בין יבואן ומשלח בינלאומי 

עו"ד גיל נדל, עו"ד עומר וגנר

לאחרונה ניתנה החלטה על ידי בית משפט השלום בתל-אביב המכריעה בעניין התחשבנות כספית שבין יבואן למשלח בינלאומי, במספר נושאים.

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

חברת אלקטרה עוסקת בייצור מזגני אוויר, שיווקם והתקנתם. חברת אלקטרה ייבאה מחו"ל רכיבים שונים ולצורך כך נעזרה בחברת מנטפילד, שסיפקה לה שירותי שילוח בינלאומי.

בנוסף, במהלך יבוא הרכיבים נדרשה חברת אלקטרה לשלם לצדדים שלישיים בעבור הוצאות שונות כמו עמילות מכס. הנוהג בין הצדדים היה כי חברת אלקטרה משלמת למנטפילד יתרה עודפת, ומתוכה משלמת מנטפילד לצדדים השלישיים, ומעדכנת את כרטסת הנהלת החשבונות בדבר היתרה שנשארה.

בין הצדדים התגלעה מחלוקת ביחס לשלושה נושאים:

1.      ריבית - חברת אלקטרה טענה כי מששילמה למנטפילד סכומים ביתר, והסכומים נותרו בידי מנטפילד זמן רב, על מנטפילד לשלם לה ריבית בעבור החזקת הכספים. לנוכח זאת, שלחה אלקטרה דרישת תשלום ריבית למנטפילד, וזו שילמה חלק ממנה, ובהמשך התעלמה מדרישת הריבית. עם סיום היחסים בין הצדדים לאחר מספר שנים, הגישה אלקטרה תביעה בעניין הריביות שלא שולמו.

2.      מחלוקת בעניין המחירונים – אלקטרה טענה כי הייתה צריכה לשלם למנטפילד לפי מחירונים מוסכמים, אך בפועל מנטפילד גבתה תעריף שונה, ואילו מנטפילד טענה כי אלקטרה עשתה דין לעצמה והמשיכה להחיל תעריף מוסכם לגבי עסקה ספציפית שהסתיימה, גם לגבי עסקאות עתידיות, במקום להחיל את התעריף הכללי, דבר שהותיר דווקא חוב של אלקטרה למנטפילד.

3.      מערכת מחשב - מנטפילד טענה כי בעקבות דרישות אלקטרה, התקינה מנטפילד מערכת מחשוב חדשה והשקיעה 250,000 ש"ח, וכל זאת מתוך ציפייה להמשך ארוך טווח ביחסיה עם אלקטרה, אך לבסוף אלקטרה בחרה להפסיק עמה את היחסים, ולכן, טענה מנטפילד, כי יש לקזז מסכום התביעה בכל מקרה את הסכום שהושקע במערכת המחשוב.

תביעת אלקטרה הועמדה על סך של 2.1 מיליון ש"ח, והתביעה שכנגד של מנטפילד, שטענה כי דווקא אלקטרה נותרה חייבת לה כספים, הועמדה על 168,000 ש"ח.

החלטת בית המשפט:

1.      בעניין הריבית, קבע בית המשפט כי אין ללמוד מכך שמנטפילד שילמה פעם אחת ריבית פריים בעבור הכספים שהחזיקה, כי היה הסכם בין הצדדים בעניין הריבית. בית המשפט קיבל את טענת מנטפילד כי בחרה לשלם את הריבית משיקולים אסטרטגיים, על מנת להשאיר את אלקטרה לקוח שלה, אך לא היה הסכם בין הצדדים בעניין זה.

2.      בעניין המחירונים,  קבע בית המשפט כי מן המחירונים שצורפו לתצהירים ומן העדויות עולה כי ההסכם בין הצדדים היה כי יחול המחירון הכללי (כברירת מחדל) עד להופעת המחירון הכללי הבא, ואילו בעסקאות ספציפיות בהן סוכם אחרת, יחול התעריף הספציפי.

3.      בעניין מערכת המחשב, דחה בית המשפט את טענת מנטפילד כי אלקטרה הציבה בפניה דרישה חד משמעית להתאמת מערכת המחשב לתכנת "עמיטל", היות והוכח בבית המשפט כי במסמכי המכרז של אלקטרה ניתנה בחירה לעמילי המכס להפעיל איזו תכנה שירצו ובלבד שהתכנה תעבוד מול מערכת המחשב של אלקטרה. בנוסף, לא הוכחה טענת מנטפילד כי אלקטרה נתנה לה התחייבות ספציפית  לשפותה בעניין התאמת מערכת המחשב. לאור זאת, נדחתה טענת מנטפילד במישור זה.

לאור כל זאת, קבע בית המשפט כי על הצדדים להגיש לו תחשיב בהתאם לעקרונות אלו.

(ת.א. 25800-05 אלקטרה מוצרי צריכה בע"מ נ' מנטפילד (1983) בע"מ, החלטה מיום 13.10.10.

ב"כ הצדדים – לאלקטרה- עו"ד ישראל גבל. למנטפילד- עו"ד עפר שפירא ורוני הופמן).